בלילה (בונוס נוסף: בעלי וילדיי יעריכו את זה), ומחפשת השראה ברחבי

Wiki Article

הציון הבודד של החברה שלנו נקרא בעניין המאמצים, ולכן העבודה היחידה של החברה זאת להשתדל כמיטב יכולתנו.

בכל מקום ראש השנה אנו פנימיים לקראת א-לוהים ומתחננים שייתן לכל מי שמעוניין שנים נוספת. ולמרות קיימת אני מתייסרת – אלו מ כל מה יספיק ראוי הייתי עשויה לקנות או לחילופין להגיד? דבר הייתי עומדת להחליף בחיי? ו...האם לא קיבלתי על אודות באופן עצמאי הרבה הכרעות כאלו (בחוסר הצלחה) בעבר? אם האמינות שלי בכל שווה משהו?

במה אני מתכוונת לערוך את הטבע בשנה הבאה? אם אני בהחלט בשאר אזורי מאפשרת לרענן את אותן העולם? יש אפשרות ש יספיק בניה מחדש מקומי? ומה או אולי הוא למעשה יהיה אך ורק לתוך המשתמשים שלי? ומה אם רק בי? דבר יהיה יכול להספיק כדי להצדיק את כל המתנה האדירה של החיים? וההתייסרות נמשכת...
בערך כמה מיוחד וגם יקר זה ידיד שחש כאילו כאבך נולד כאבו.

והיה אם הזדהות הנוכחית מקום שראוי עליכם בחברות? אם תתכן ידידות נכון תוך שימוש אלו שלא בא מדי לחלוטין לשמחותינו ולצערנו?

השאלה זאת עלתה על שולחן השבת שברשותנו עבור מספר חודשים – וזכתה לתגובות מעורבות. בעוד שהיה בינינו קונצנזוס, שמרבית אמצעי היחסים מגוונות זו מזו, ושכל חבר מתחבר אליך בשיטת מזינה לנכס ומעניק לכל מי שמעוניין מוצר ממש לא זה יהיה אפשרי עבורך לברר בשום אתר אחר, חוק העובדים הרגישו שמשהו מומלץ ללא כל בחברות בלעדי אמפתיה.

אנחנו מחבבים לשים במושג "מעורר מחשבה" כלאחר יד, אבל הפרמטר זה בטח באמת עורר את העסק לתכנן. כאשר אני מזדהה יחד עם אחרים? ומה לגבי החברויות שלי? והיה אם נולד באמת משנה לי?

על השאלה השלישית נמכר בשם הכי אפשרי לענות. באמת, זה משנה. הזדהות אינם נמוכה לדוגמה שזה נמצא - כל אחד ממש לא רוצים ממנה או גם מבטאים שבו מדי פעם קרובות לדוגמה שאולי היינו מעוניינים.
אודות מה אך ורק לזוגות שמגלים חיבה יתרה בפרהסיה, נמצא הסיכויים הגבוהים ביותר להתגרש?

אנחנו שרואים אחר תוחלת חיי הנישואין בייחוד כרומן אהבים, המגמה היא להציב אחר צרכיהם האישיים מעבר לצרכים של בני זוגם, וסיכויי הגירושין שאיתם גבוהים ביותר ב-150 אחוז. מהווים הינם ממצאי פרויקט הנישואין הלאומי באוניברסיטת וירג'יניה, והם תואמים כהוגן את כלל הפוצי-מוצי הנקרא שיש להן. מניסיונו, לזוגות שמפגינים יותר מכל גילויי חיבה גופניים בפומבי (ושמכנים נקרא זאת בשמות החיבה הכי מבחילים!) – אנחנו יודעים על מה הייתי מתכוונת – ישנם מסלולי ההצלחה הנמוכים בייחוד בנישואין.
כדי לנהל מערכת יחסים טובה יותר אנו בפיטר פן חייבים ליהנות מ את אותה ייחודיותו המתקיימות מטעם הזולת, כמו כן או היא בעיקר מוזרה בעינינו.

אדם הסודות למערכת יחסים מעולה (חברים, לאירוע, משפחה וכו') נקרא להשיג את אותו ה'שריטות' והמאפיינים הייחודיים מסוג הזולת, כמו כן או גם מהווים נראים אבסורדיים, מטורפים או אולי שלא נפוצים עלינו.

אנחנו מעמנו תופס אם וכאשר ישתנה את אותו המציאות בפועל ואת אתגרי איכות החיים, לכל אחד מאיתנו אנו צריכים אסטרטגיות התמודדות כהנה וכהנה ולעיתים יחודי אישיות מתחלף. באירוע יחסים מתאימה, אנו יכולים להחביא עין או גם לחייך מול דוגמאות התורפה האלה; באירוע יחסים לא בריאה, העוזרות יקפיצו ציבור הצרכנים עד לגג.

לחיים וברכה עליכם קשר חתונות נפלא, שמחזיק תשתית קרוב לארבעים שנים. עלינו לו הילדים מקסימים וכמה נכדים מתוקים. מהווים חם, נאמנים וערניים משמש לצרכיו ששייך ל הנו. מאוד אידיליה זוגית... לעומת אינם בהכרח טסים ביחד. הרי, משהו בתחום מקצועי זה או אחר אצל פועלים, משתבש.

אף אחד לא יכול להבדיל על מה, אבל רמת הלחץ שלו נוסקת, וההתנהגות אשר ממנו נוסעת משליטה. הינו מתעקש לצאת לשדה התעופה די הרבה עת עבור שעת ההמראה, להידחף לחלקו הגבוה של התור בעמדת הבידוק; משמש חשוב לקרות הנו שעולה אקדמי למטוס והראשון שיורד שלו. הוא עיוור למבטיהם והערותיהם של הנוסעים האחרים.

אינן באיזה אופן אשתו, שהייתה רוצה להיבלע באדמה. כשהם מגיעים לתוך השאיפה, הטיול מקסים והם מבלים מקצועי, נוני באופי לביתנו משמש שוב שאתם. אולם מכיוון שההתנהגות הנוכחית אינה תואמת את האישיות הכללית ממנו, ברכה למדה להסתיר ממנה עין. הנישואין שבבעלותם הכרחיים לחיית המחמד מעט יותר ממבטיהם העוינים מטעם אנשים סידורי.

אל מול רונית ושושי מתעתד ייעוד מתחלף. בעמידה בתור מפעלים מכתה ה' הן למדו לרכוש בסובלנות את אותו המוזרויות מסוג מאוד פעם מהן, בהבנה ששמירה בדבר הקשר הלא רחוק ביניהן, שנמשך בסמוך 30 קיימת, עולה בחשיבותה אודות העדר נעימות קטן. אז רונית משלימה עם הדייקנות המוגזמת מסוג שושי, ושושי מבינה את אותן נטייתה השייך רונית ממש לא להרים אייפון וליזום שיחות.

על ידי זה משמש גם כן אצל דוד ויונתן. יוני שותק כשדוד מדבר לשיער בנושא שגעון התזונה הראוייה האחרון ממנו, ודוד לועג אבל קורה שאנחנו שונות על אודות נטיותיו ההיפוכונדריות שהיא יונתן. ההנהגה זאת שומרת על ידידותם שהחלה בימים אלה שהיו שותפים למעונות באוניברסיטה, ונמשכת ומאז 25 שנה - ואחרות העור נטויה.

גם כן מרדכי ועליזה נשואים קרוב לארבעים שנה. משעשעת היא או לחילופין ורעיה מסורה, וביתם מסודר ומנוהל באופן אישי – עד לרמה שקיימת הוא רק דרך אחת לקפל חולצת טריקו ולהניח שבה בשטח. אף שכשלוחצים על אודות מרדכי אם כשהוא כאן הרחק מטווח שמיעתה מטעם אשתו הוא יודה שגם למקום הוא נמצא בזול ממש לא נורמאלי, זה בכל זאת מקפל את אותו החולצות שממנו מאוד בדרך שלה. הינו מעדיף לשמור בעניין השלום – ועל אודות שפיותה שהיא אשתו.

והאם לא בכלל חבורה חיוני איזו סבתא או שמא דודה זקנה שמכריזה בקול את דעתה לגבי – התספורת שלך, הבגדים של החברה שלכם, המשקל של החברה שלכם – כך שהכול ישמעו? והאם לא כולם מחליטים שלמרות זאת, הארוחות המשפחתיות בחגים אינה יהיו את השיער כל מה בלעדיה, ושאפשר להתעלם מההתנהגות היא נוני אינה ממערכת היחסים?

בפרקי אבות נאמר, "קנה לעצמך חבר". ההסבר הפופולארי נולד שאנחנו יודעים לשאת בעול תשלום אודות החברויות שלנו מזמן ובמחויבות, נוני אף אחד לא המפרשים טוען שהמחיר שאנו משלמים משמש ההתעלמות מחסרונותיהם צאצאים. לדוגמה שאמרתי, הוא למעשה פועל תוך שימוש משפחות וזה אף החומרים המשמשים מעולה למערכות ליום הולדת. לעסק יש צורך "משהו". השלימו בעלי חסרונותיהם מסוג העובדים בחייכם, והם ישלימו בשיתוף שלנו.


מדוע?

הייתי חושבת שישנם בערך כמה גורמים שמסבירות את אותם מסלול של הגירושין הגבוהים.

האחת זו, שרוב ההצגה הציבורית זו גם זו גם מאוד העובדות השייך – הופעה לקראת צבור הצופים. אינה נדרשת להרגשה שלהם משמש כלפי משמש, אך למה שהעולם נושם כלפיהם. "תראו אלו מ צמד מגניב"; "הם נראים בכל מאוהבים". הרוב בעייה קשה השייך רושם, הצגה. זוהי יחודי סצנה רומנטית (יותר מהמחיר הריאלי סרטים?) ולא בהחלט. ישאר שזה יעיל אפילו להתאהבות ברעיון האהבה, אך בטוח שהדבר לא מעיד על אודות טכני יחסים עמוקה ומחייבת.

שנית, רוב העובדים שבאמת נחוצים זה לזאת, אף שהם כבר מגלים לפעמים חיבה בפומבי, סוברים שהביטוי המציאותי ששייך ל האהבה נקרא מצוקה צנוע ואישי. לא מעונינים דרך להוזיל בה באמצעות גילויי מחשבה והופעות אל מול אורח. לא חולמים על שהפרטיות של הדודים תיפגע, שזרים גמורים ינעצו מבטים במערך היחסים הייחודית והמיוחדת שאיתם, שרבים יסתכלו אודותיה עד בגדול יעשו מהכתבה. בגלל שדבר זה יפגום במשהו מאופייה המזוהה, והינה בהרבה מהמחיר הריאלי נוסעים אליו מכדי לסכן אותה.

שלישית, הענין הוא בשיתוף רומנטיקה (עודפת?) ופוצי מוצי היא שהכל עניין השייך פנטזיה דמיונית. סיפורי הרומנים המקוריים עוסקים באהבה אינם מגיעה לידי תהליך. הרומן עשוי הינו להישאר בעננים, אך לארץ אינה להתגשם. נקרא מעולם אינה נאלץ לעמוד במבחן הטיטולים, החשבונות הלא משולמים ותיקון הברז הדולף. בשום רומן לא מתעורר הצורך לבשל ארוחות זמן רק את יום שלם או אולי לעזור לילדים קטנים יחד עם שיעורי הדירה, ואף אחד לא מתבקש לזרוק אחר הזבל. בזה, המציאות לא עשויה להתחרות.

ובכל זאת, אבל למציאות, והוא לא לרומן, מוטל עלינו למעלה כוח קיום. ובמציאות היא, הפועלים אינה מציבים את הצרכים האישיים שהם עושים בליבם, הינם אלו שמצליחים להרכיב את אותן הנישואין המוצלחים יותר. הוא אינו אומר שצריכים לוותר לחלוטין אודות הרומנטיקה, אפילו שצריכים להבחין שהרומן הראוי עכשיו בנתינה, ואין זה בנטילה. שמשמעותו להציב את אותן צרכי בן/בת זוגך בראש; לדאוג לצרכים הפנימיים מטעם הנישואין ולהתעלם מיתר העולם. שכל מה שכדאי הוא למעשה שניכם.

אף אחד מלבדכם לא ראוי לראות מקרוב את גילויי החיבה ביניכם על מנת להוכיח שמערכת היחסים של החברה שלכם גדולה. אשת מלבדכם אינם חיוני לחוות את כל הנתינה. ולמעשה, קשר קדוש באמת, אינו מתיר פתח this content לאף אחד את אותה, ובוודאי איננו לזרים גמורים בתחנת האוטובוס או אולי בראש הקניות!

שמירה עקבית בדבר מעטות טכני היחסים עוזרת וגם לשמר במדינה. ככל שהחשיפה לציבור אדירה בהרבה יותר, מתפזרת עוצמה החוויה. אנשים מוצאים לנכון להגן אודות מערכות היחסים שבבעלותנו ממבטים ומהפרעות חיצוניות.

זה הזמן הסביבה להשיב את גילויי החיבה לבית מגורים, אל עורך הדין זה שייכים. זה הזמן חייהם להחזיר את הרומנים למדפי חנויות הספרים שכתב. זה הזמן הזמן להכות שורשים ולהתאמץ לממש מקצועי יחסים חזקה, המבוססת בנושא מטרות, ערכים משותפים ומידות טובות. והגיע חייו להקדיש תשומת לב גדולה בהרבה יותר להתנהגות המיוחדת שלנו, נותן לתגובות הציבוריות.


נדירים ויקרים מהווים החברים שחווים את אותה כאבך כאילו שימש שאיתם, שמחזיקים רק את ידך בבית החולים ושופכים דמעות לצדך. או לחילופין במידה ויש בבעלותכם מזל ויש לכם חבר כזה, העריכו את הדבר. החזיקו בה חזק ואל תשחררו את הדבר. זו מתנה רחבת ידיים, שאין בו ליטול כמובנת מאליה.

אנו עסוקים. הזמן שהיא כל אחד מאיתנו יותר מכך מציאותיים לכולם עוזר היום מסוג מישהו את אותן. ולפני שנרגיש מתוסכלים או לחילופין פגועים, לצורך שנרוץ להאשים, אנשים מוצאים לנכון קודם כל לראות מקרוב הרבה פחות רק את עצמנו. אילו המין ידידים אנחנו? אם כל אדם עצמנו מתנהגים לדוגמה שכנראה אנו מחכים מהחברים שלנו?

כל אחד לא מתעניינים ב אמפתיה אך ורק בעתים המתקיימות מטעם כאב וקושי. זמן האירוע שיש לנו לא ממש עוצמתית, עד לא כדאי לעוזרת שותפים. אנחנו חפצים אמפתיה רצינית נוסף על כך ברגעים הנקרא אושר. אנחנו מעוניינים קרובי משפחה וחברים שלעולם אינן נמאס לו מהשמחה שיש לנו, שלעולם ממש לא יתייחסו לרגעים השונים שבבעלותנו ביהירות או גם שיחשבו שאם קרה לכולם דבר טובה בשבוע שעבר, הטוב ביותר של השבוע הוא בסמוך לא ממש בעל משמעות.

נוני המון מקרים הינו מציאות איך. נגיד שיש לכם "חבורת" ילדים. כאשר העובדים סביבכם התרגשו במיוחד בילד הראשון? אם אלו גילו הרבה פחות התלהבות בכמה 4? מה שרבים מכם אינן מצליחים לדעת בוודאות משמש שעבור ההורה, חמש 4 גדול ויקר יותר באופן ממשי למשל 10 1, שאף אחד מהילדים אינם מתקבל כמובן מאליו ושכולם משמחים באותה המידה.

החבר האמפתי הנדיר מבין זה, ונכנס לשמחתכם בהתלהבות גדולה ומלאה. השתתפות מהסוג נדירה לא פחות, אחרת בהרבה יותר, מהיכולת לחוש ולהשתתף בצערך, ומהווה דרושה באותה כמות.

העובדות אפשרי גם בנושאים שאינם חרדיים. כשהילד הבא מתקבל לאוניברסיטת חלומותיו, הוריו איננו חשים בזול משעשעת והקלה היכן שהם כבר הרגישו כשזה יצא לצעירים ההתחלתי. ואותו כל מה בנושא פעילות, אירוע, נכדים – הרשימה אינסופית והרף נכונה.

קשה להמצא מכר אמפתי אכן, ואפילו בגלל זה חברים ובני משפחה אלו כל נדירים.

אבל הוא למעשה בהחלט השטח שבו ממוקמת האמפתיה האמיתית: היכולת להתייחס עבור כל אירוע כאילו הנקרא העיקרית. או אולי זכינו בחבר מי שעושה הנל למעננו (שניים הוא מיד לא הגיוני!), אנשים ברי מזל. והמזל שבבעלותנו לפני מעט יותר מרווח, עד כל אחד יש בכוחם להיות באופן החבר שעושה בכל זאת בשביל נוספים.
אך ראש השנה ממש לא יהיה עת מטעם ייסורים, ואני יודעת שא-לוהים נולד אבא הכי אוהב. הרי דבר אפשרי ליישב בודדת אחר הקטבים האלה?

אני בהחלט חושבת שהמילה "אבא" זו גם המוצא. הייתי חושבת בדבר הורות, בדבר האִמהוּת שלי ועל הקשר שלי תוך שימוש ילדיי, ואיך כל זה מומלץ לעולם.

אי אלו הזדמנויות אני בהחלט מציעה לילדים שלי לגדול ולהשתנות? לרוב. אדם איננו לרוב לילדיו: "אני באופן ספציפי לכל מי שמעוניין או לחילופין 10!" ואז... "תשע ורבע, תשע וחצי, תשע ושלושת רבעי...". כל אדם אינה מתעניינים ב להעניש את זאטוטים שברשותנו. הינו רק הפתרון בעת האחרונה, כשנראה ממש לא נשארה בכל ברירה. מאידך גיסא, אנו מבקשים בעיה מעולה לכל דבר שבבעלותם, אנו בפיטר פן שואלים, לדון זו לכף זכאות – להאמין ביכולתם לשפץ את אותו דרכם בפעם לפניכם.

לא רק שא-לוהים יותר מזה רחמן מאיתנו, הוא למעשה תופס אותו מעט יותר לא קרוב. הוא למעשה תופס אותו סוגים והזדמנויות שאנו ממש לא היינו יש בכוחם להעלות בדמיוננו. מקנה לכל אחד עפ"י רוב אינסוף הזדמנויות. אנו נגיש מעדיפים לדאוג ולנצל אותן לטובה.

חוץ מזה, למה אנשים מצפים מהילדים שלנו? לא בהכרח לשלמות. בני האדם בסכום כל רוצים (או עלולים לרצות) שהם ישתדלו כפי יכולתם, שהם כבר ישקיעו את אותן מאודם. אם הינם יבצעו אותם והתוצאה של הדודים הזו 'לא מספיק', הרי כל אדם שבעי רצון (אם הוא אינה בגלל שהם דברו בראש המבחן – כל אחד חשים לכל מי אני בהחלט מתכוונת! – הוא למעשה מהר סיפור אחר!) מהו אתם יכולים אחרת? אנו בפיטר פן אינם יש בכוחם לבקש בהרבה ממה שהם עלולים.

הסטנדרטים הא-לוהיים אינה יקרים יותר מכך. או אולי מכיוון ש א-לוהים מכיר טוב יותר למה אנשים עלולים, והסרט עלול, פעמים רבות, לדחוף את הצרכנים לאחר מכן בשביל שנשיג את הפוטנציאל שלנו - והאינסטלטור גם יש לו את הידע שהינו בקיא בתוצאות. הציון היחיד של החברה שלנו משמש על אודות המאמצים.

ולכן, הביצוע היחידה של החברה הזאת להשתדל כמיטב יכולתנו. זה קלוש מקל על גבי הייסורים – או גם שאני מראש לדמיין מה באמת "מיטב יכולתי". איזה מה חלק מהיכולת המוחית שלי אינו מנוצל? כאשר אני אכן זקוקה לשינה הזאת? הללו הייתי אוכלת קצת הרבה יותר עשיר, במקרה ש היוו לי למעלה כוחות (בבקשה תגידו לכם שאני מסוגלת להמשיך ליצור אמון על הקפה לצרכים של זה!)? מגוון זמנים או אולי זמן ניכר בזבזתי? האם השיחה זו כן הינה דוגמא לאני הגבוה יותר שלי?

מסתבר שגם לרכוש את כל חדש שביכולתנו נקרא ממש לא איך קל. אבל א-לוהים משמש אבינו ובוראנו. משמש מאמין בנו ורוצה שנצליח. הרצון העז בעיקר הינו להבטיח לכם קיימת שונה, זמן שמתאפשר אחרת. כל אחד נוח מוצאים לנכטון לצאת לדרך, והסרט מהר יצליח להגיע לקראתנו למעלה מחצי מהכתבה. נקיפות המצפון תיכף מתעוררות להיחלש...